Wednesday, December 2, 2009

שׁוּב


תֵּה לַגִּשּׁוּשׁ שֶׁל אַחַר כָּךְ
עִם יָרֵחַ וַעֲצֵי אֲבוֹקָדוֹ
עִם חִיּוּךְ וְלֵב פּוֹעֵם
רֶטֶט שֶׁל הִתְרַגְּשׁוּת
הַפַּעַם גָּבַר עָלִינוּ
אַךְ נִדְחַקְנוּ לְעַכְשָׁו
הַאִם בִּזְמַן שֶׁל עֶרֶב
אֶפְשָׁר לְאַט אִטִּי
רֶגֶשׁ מְתַגְבֵּר כּוֹבֵשׁ
שִׂמְחָה רִגְעִית שְׁלֵמָה
פַּשְׁטוּת מְחַבֶּקֶת אֹשֶׁר
שֶׁל עַכְשָׁו בָּרוּר
אֱמֶת רִגְעִית רוֹצֶה
לְהִשָּׁאֵר

Thursday, November 19, 2009

שׁוּרָה רֵיקָה


רֵיקָנוּת שֶׁל בֹּקֶר אחריי תִּסְכּוּל שֶׁל הֲבָנָה
קִנְאָה בְּמִלּוֹת סוֹפֵר בָּעֹשֶׁר שָׂפָה
בְּאֹשֶׁר
הַאִם מֻתְאָם תֵּאוּר וּמְשֻׁלָּב וּמְעֻצָּב
לְמָשָׁל וּלְמוּסָר שֶׁל תַּת מוּדָע
אֵיךְ נִפְרָק רַעְיוֹן מוֹסֵר כְּלָיוֹת אוֹ מַרְאֶה יָפֶה
וְנוֹרָא
נִכְרָךְ סֵפֶר בְּאַלְפֵי מִלִּים וְכֹל מִלָּה נֶאֱהֶבֶת
מִשְׁפָּטִים לופתים וְלֹא מֵרָפִים נחרטים
נִקְרָאִים שׁוּב
לָמָּה וְכֵיצַד נִדְהַמְתִּי זְמַן אָרֹךְ
חוֹלֵם יָשֵׁן מְנֻמְנָם נָם רָדוּם

Wednesday, October 21, 2009

מַצָּב

אֶת שדייך הַנִּיחִי עַל חָזִי אֶת עכוזך לִּחֵצִי אֶל עַגְּנִי
התרוממי
שֶׁעֵרֶךְ נוֹפֵל, מַבָּטְךָ רַךְ
אֲנִי רַק מַרְגִּישׁ, עוֹצֵם אֶת עֵינַי
יָרֵחַ כָּתֹם בְּשָׁמַיִם רְחוֹקִים
סְתָו
יָדַי לוֹחֲצוֹת עַל כתפייך
מְבַקְּשׁוֹת לְהַרְפּוֹת מִבְּלִי לָדַעַת אֵיךְ
מְבַקֵּשׁ לְהַרְפּוֹת, מִבְּלִי לָדַעַת אַייךְ
הַאִם אֲנִי נִרְדָּם? אֲנִי אִתְּךָ
עִם עַצְמִי? מְבַקֵּשׁ
וְלֹא יוֹדֵעַ מָה

Tuesday, August 18, 2009

כּוֹתֶרֶת

יָמִים אַחֲרוֹנִים לְחֹדֶשׁ אוֹגוּסְט,תְּחִלַּת חֹדֶשׁ אֱלוּל
אַחֲרוֹן לְחֹדֶשׁ יְרוּשָׁלַיִם, אַחֲרוֹן לְאַרְבַּע שְׁנוֹת הַנַּחְלָאוֹת, הַמִּגְדָּנִיָּה. מַקִּישׁ אוֹתִיּוֹת לְמִלִּים
מַרְחִיב דִּמְיוֹן. מוֹשֵׁךְ מִלּוֹת טוֹב וְרוֹצֶה
בִּרְגִיעָה שֶׁמְּפַחֵד מְמַנֶּה. מִשְׁתּוֹקֵק.
זֶהוּ. דַּבְּרוּ אִתִּי אוֹתִיּוֹת, דִּמְיוֹנוֹת, שִׁיגְּיוֹנוֹת קְטַנִּים שֶׁל
נַחַת וֶאֱמֶת לֹא נוֹדַעַת שֶׁכֹּה מְעַנֶּגֶת.

Tuesday, August 11, 2009

Rusty path

Riding alone always there's a she
All alone towards fifty six
Full moon and showers of stars
Guarding an ammunition dump
Two meters of rusty barbed- wire
Shallow trench second WW bombs good for nothing
Flat desert light winds Grateful Dead live in my ears
Hypnotized I woke up only today
Oh I did
But I tend not to explain
No
I asked for a horse I asked for money
(Not too much)
I've got it all
I am alone in my settle she's hugging me
I feel nothing I feel a lot I feel empty
I feel love I want to cherish
I am addicted
73'
I fell asleep
Riding alone hugged by love

Monday, August 3, 2009

קוראים לזה אהבה

על בירכי מנקה
אבן קבר נושף עלים אבק צהוב ובידיי מלטף משפשף נהנה מהחספוס
לא מפסיק
מים הבאתי מחלקת חיילים משקה ערוגה צנועה מוציא עלים יבשים מדבר מתגעגע ולא מבין
מלטף עלים נוגע באבנים קטנות מפזרן באחידות שישמרו לחות ומזדקף
עומד למראשות הוריי ראשי סחרחר מבקש ומסביר ושואל כאילו מעביר לעצמי מסר ופתאום מסתובב והולך
מבקש לחזור אך ממשיך מדבר שנגמר אף פעם
אני רוצה
שאת תשבי ואני על בירכיי אטמין פניי בחיקך
את תלטפי ראשי ואנוח
גופי ירפה כתפיי תשמטנה ידיי יוטלו לרצפה עני יעצמו ואבכה ואת תחייכי ברוך
לא אתאפק את גווך אחבק ואירדם תחלוף שעה או דקה
ואדע
הגעתי

Friday, July 10, 2009

חבּוּק

בִּרְאוֹתִי עָנָן יָרֵחַ מָלֵא וְכוֹכָב
סְבָבוּניּ אוֹהֲבִים לְלֹא תְּנַאי וְרָחָב לִבִּי
לְכָל כָּךְ נָמוּךְ לֹא נָתַנּוּ
הֵבִיאוּ
לְכָל כָּךְ גָּבוֹהַּ שֶׁקִּנְּאוּ הַקְּטַנִּים
כְּמִלָּה חוֹבֶקֶת לַטּוֹב שֶׁנּוֹתֶנֶת וּמְקַבֶּלֶת פִּי כַּמָּה
אֵין מִלִּים מְפֹאָרוֹת לֶאֱמֶת תְּמִימָה שֶׁמּוּבֵאת בִּצְנִיעוּת

Tuesday, July 7, 2009


בא משום מקום
נעצר במקום שאיננו
ממשיך ומתגעגע לשם

Monday, July 6, 2009

שיור

נלחמת מקלפי טארוט. לא ידעת להישכח בכוס יין אדום נדיר שניתך לגבינות מקנה ממרחבי שדות פרדסים וכרמים המסמנים שערי אופק לנירים שמצפים לקלוט גשמי מרחשוון ולהרוות גרעינים שנאגרו בסוף אביב משדות נצרבים ונטמנו בשלהי קיצים ארוכים לעת סתיו. את לא עזבת. מופיעה בהקיץ ביקשתי פליאה ונתת לי מילים ריקות כבוראת דבר מקלפי טארוט מתפארים בפשטות נדירה של כפרי איכרים וכנסיות צמודות למצבות מפוררות עם סמני נבואה צועניים כה רחוקים משורשי בשדות עמק

Friday, July 3, 2009

מיכאילוביץ' פיודור

מקשיב ל "מי זה דוסטוייבסקי" ורואה רק רכסים
ענוגות של שתי נשים לא מכונסות
פנימה לא חנוקות בבגד סתם מונחות אחת
תומכת יד תומכת לחי תומכת ראש, אני
מקשיב בתשומת לב, השנייה
נשענת קלה לה חטובה קיפול יחיד
מתנהל בבטנה מבטה חולם החוצה
אינה בחדר אינה בעיר פשוט אינה, גופה
רפה שמוט כל כך נינוח ופתאום ידה
מושטת לתיקה כרסה הרכה נעלמת שער
מסיטה בהינף כף יד מפוסקת
סוקרת האולם, מבטי נקלט ענייה בוערות
כבות
מחייכת

Wednesday, July 1, 2009

משאלת אהבה

מחפש אותה. אישה שטמון בה טעם האושר הכמוס של הרעות

Tuesday, June 30, 2009

רגש הפרפרים הלא מובנים




שופך רגש מגרש
פצוע מדמם ואת נעלמת לחייך מבלי שוב
לא התכוננתי. נחשפתי ערום מחבק
רך מושלך מסנוור בבוהק לב מושיט פרח
את נטשת עם מין יד משפשפת בחזה
מאוחר, אך כל כך מיד. במשחק לא הוגן
שם נזרקתי בכאבי.
לא ידעתי על דה ז'ה וו שחוטף אותך קטלני
חוזר אכזרי באחת. את שלחת גחל לוהט מלובן
ואז חמקת בנוחיות וידך לא אמינה
נעטפתי אני עם עצמי פצוע מדמם
לא מוכן. אמיתי, משתאה, נסער

מילה במילה
ריפוי: אסותא, ארוכה, הבראה, החלמה, מרפא, הקלה, הרפיה
ליקוק: חריכה, לחיכה, לקיקה, לקלוק, נגיסה, התרפסות, חנופה

Thursday, June 18, 2009

פַנְטַזְיָה

סִּוְּגָה ספרותית, שָׁבָה הָעֲלִילָה תְּלוּיָה בְּקִיּוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם דִּמְיוֹנִי

כְּשֶׁקָּם מִּישְׁקָה מִמִּשְׁכָּבוֹ עוֹד לִפְנֵי הַבְּהֵמוֹת אוֹ הָעוֹפוֹת בְּמִּשְׁקוּ הַדַּל הָיָה נִגַּשׁ לְקַעֲרַת הַמַּיִם שֶׁנִּצְּבָה עַל הַשִּׁדָּה בְּקָצֶה חַדְרוֹ הֶעָלוּב, כָּךְ נָהַג בָּחֹדָשִׁים הָאַחֲרוֹנִים מֵאָז שֵּׁבּרוֹנְקָּה אִשְׁתּוֹ נִפְטְרָה. הָיָה נֶאֱנַח מִתְגַּלְגֵּל לְצִדּוֹ, מִתְיַשֵּׁב וְאָז קָם וּמְשָׂרֵךְ רַגְלָיו בַּחֲמִשָּׁה צְעַדִים מֵּדּוֹדִים, אֹסֶף בְּכַפּוֹת יָדָיו הַגְּדוֹלוֹת מֵהַמַּיִם הַקְּפוּאִים וּמַתִּיז עַל פָּנָיו. " מַבּוּל שֶׁל בְּרָכָה" הָיָה אוֹמֵר וּמְחַיֵּךְ לְעַצְמוֹ בְּצַעַר " מַבּוּל שֶׁל בְּרָכָה". מְנַגֵּב פָּנָיו בְּמַגֶּבֶת בֶּלוֹיָה וְצוֹעֵד מְאוֹשֵׁשׁ לַמִּטְבָּח שָׁם בָּעֲרָה אֵשׁ תָּמִיד בְּאָח עֲנָקִית וְתַמְצִית תֵּה הָיָה מוֹזֵג לְסֵפֶל מָּהָבָּיל שֶׁחִבֵּק בֵּכַפֹּותָּיו הָמֶּסוּקַסוֹת. אוֹתוֹ בּוֹקֵר אוֹ שָׁמָּא נֶאֱמַר שֶׁלְּהֵי הַלַּיְלָה, בְּשָׁעָה הַשְּׁלִישִׁית, כְּהֶרְגֵּלוֹ הוֹבִיל כָּפֹּותָּיו הָעֲנָקִיוֹת וֵהָמְּחֹוסְּפָּסוֹת לֶאֱסֹף הַמַּיִם הַקְּפוּאִים וּלֵּהָטִּילָּם עַל פָּנָיו, עָצַר מִּישְׁקָה וְנָסוֹג לְאָחוֹר בְּבֶהָלָה. מֵאֲחוֹרִי הַשִּׁדָּה בִּמְקוֹם שֶׁאֵין מָקוֹם עֶמְדָּה בְּרוֹנקָּה גַּבָּה אֶל הַצֹּהַר הַנִּשְׁקָף אֶל הֶחָצֵר. מְחַיֶּכֶת הָיְתָה וּבְיָדָהּ מַגֶּבֶת צְחוֹרָה. בְּרוֹנקָּה, כֵּן בְּרוֹנקָּה הָאִשָּׁה שֶׁלֹּא סָרָה מִמֶּנּוּ מֵאָז הָיוּ בְּנֵי עָשׂוֹר, שֶׁרַק בָּעֵת הָאַחֲרוֹנָה הִרְגִּישָׁה סְחַרְחֹרוֹת קַלּוּת וּבְאַחַת עָזְבָה לָעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב. עָזְבָה אֶת מִּישְׁקָה שֶּׁמֵּהָהֶלֶם הִמְשִׁיךְ לְתַפְקֵד כָּרָגִיל, כְּמוֹ תָּמִיד הָיָה מֵחַיֶּיךָ לְעַצְמוֹ, אֶלָּא שֶׁעַכְשָׁו עָצוּב הָיָה חִיוכוֹ וְלֹא שָׂמֵחַ כְּמוֹ בִּשְׁלֹשִׁים שְׁנוֹת קִידּוּשָׁיו לֵּבְּרוֹנקָּה. בְּרוֹנקָּה זוֹ עוֹמֶדֶת וְהִיא בְּרַהּ וּמֹושִׁיטָה לוֹ מַגֶּבֶת בּוֹהֶקֶת בֵּנִיקיוֹנָּה אֶלָּא שֶׁאֵין לָהּ עֹבִי לֵּבְּרוֹנקָּה, שְׁטוּחָה הָיְתָה כְּמוֹ צִיּוּר, אַךְ קַיֶּמֶת כְּמוֹ אָז כְּשֶׁהֵחֵלּוּ בְּחַיֵּיהֶם לְאַחַר הַחֲתֻנָּה. מִּישקָּה נָסוֹג לְמִטָּתוֹ חֲמִשָּׁה צְעַדִים מֵּדּוֹדִים, הִתְיַשֵּׁב בַּכְּבֵדוּת, כִּסָּה פָּנָיו וּמִבַּעַד לְאֶצְבְּעוֹתָיו הֶעָבוֹת הָאֲרֻכּוֹת וְהַקָּשׁוֹת הַצִּיץ בַּפַּחַד וְהֶחָזוֹן לֹא נָגוֹז. נִצַּבְתָּ מְחַיֶּכֶת מּוֹשִׁיטָּה קָדִימָה מַגֶּבֶת וּשְׂפָתֶיהָ כְּמוֹ אוֹמְרוֹת " נוּ"
אוֹר הַשַּׁחַר הִסְתַּנֵּן וְהִתְגַּבֵּר וּמִּישקָּה תְקוֹעַ מְאֻבָּן בְּמִטָּתוֹ זָקוּף, פָּנָיו מוסתרות אַךְ עֵינָיו כְּמוֹ בֵּיצֵי עַיִן פעורות לִרְוָחָה, בֵּרוֹנקָּה נִצַּבְתָּ שְׁטוּחָה כְּמַשְׂכִּית בֵּין הַשִּׁדָּה וְהַקִּיר מְמַלֵּאת הַחֶדֶר בְּאוֹר מְחַיֶּכֶת וּמוֹשִׁיטָּה הַמַּגֶּבֶת בַּשְּׁתִיקָה שֶׁלָּהּ שֶׁכֹּה הֶכִּיר. זְמַן אָרֹךְ יָשַׁב מֵצִיץ מִבֵּין מַקְלוֹת אֶצְבְּעוֹתָיו שֶּׁעִיקצֵּצוֹ בֵּהִירָדמוֹתָּם בֵּבְעָתָה. פִּתְאֹם, גְּעִיָּה אֲרֻכָּה מֵּלֶּאַת סֶבֶל נִשְׁמְעָה מֵהֶחָצֵר וּפָתְחָה הֲמֻלָּה לֹא קְטַנָּה שֶׁל בְּעָלֵי חַיִּים רְעֵבִים שֶׁדּוֹרְשִׁים אֶת שֶׁלָּהֶם, עָטִינִים מִלֵּאוּת חָלָב בִּקְּשׁוּ לְהִתְרוֹקֵן, עֵת לַעֲבֹד. הִתְנַעֵר מִּישקָּה וְקָם. טָבַל רֹאשׁוֹ בְּקַעֲרַת הַמַּיִם הַקְּפוּאִים עֵת אֲרֻכָּה, הוֹצִיאוּ בְּנִעוּר חָזָק וּבְעֵינַיִם עֲצוּמוֹת בְּבֶהָלָה בָּרַח לַחֲצַר.

Tuesday, June 16, 2009

כיצד

אַל מוּל מַלְבֵּן דֶּלֶת פְּתוּחָה לְנוֹף הָזוּי
עַל זִרְמֵי אֲוִיר לֹא אָזִיז אֶת כַּנְפֵי דִּמְיוֹנִי
בַּז דּוֹאֶה עֵינָיו סוֹקְרוֹת אַדְמַת טְרָשִׁים
לֵּסְבָכַה שֶׁל מִלּוֹת אַהֲבָה אוֹתָךְ אֶטְוֶה
צְמָּחַי נֶאֱמָנִים בְּאָדֹם קְטִיפָה סָגֹל צָהֹב
וְלָבָן שֶׁמִּילְיוֹן צְבָעִים הוּא חַד וּמְסַנְוֵר
רַךְ וּמְנַחֵם נֶעֱלַם לָרֶקַע וְכוֹבֵשׁ לֵב
חַדָּה עֵין הַטּוֹרֵף צַוָּארוֹן נוֹצוֹתָּו מִתְעַרְבֵּל בְּרוּחַ
טוֹפֶרָיו שְׁלוּפוֹת כְּאֶבֶן קָלַע בֵּקוֹרְבַּנוּ יוּטָּח
פַּח יָקוֹשׁ הָיִית לִי אֵלַּיְיךְ נִכְנַעְתִּי

Friday, June 12, 2009

כך

מה עושה אותנו מוצלחים באש צורבת של בטן חושבת כחרב מתהפכת לא נשלטת במנוחת יום, כשבחוץ רוח נעימה מרעידה עלי גרניום ומשילה פרחים דהויים מיום אתמול. כתר של יום ניצב פורח מלא ותמיד כתר אחר שכמו מתכונן, בטבע יודע עונות שנה וסדר בראשית ומתמודד עם ידינו שמתערבת בכול וכאילו במכוון שולחת רגל מכשילה לנו אנו. אצא מפיתולי בטני לשקיעה אסא עיני וברוח מרתיתת בשר אתרגש מערוב יום. פרפרי אושר יפרשו ידי לחבק עולם. בבושה אחייך לעצמי על נואלות סכלה זו שרק אנו אימצנו מכל ברואי תבל, כי לגמוע יופי גם עיין נמלה תוכל בסבלנותה המסודרת

Tuesday, June 9, 2009

קִפּוֹדָן מָצוּי זָקוּף וְקוֹצָנִי

הַלַּיְלָה מְקֻפָּל בְּתוֹכָם
רְבִיעִי חֲמִישִׁי שִׁשִּׁי שַׁבָּת יְרוּשָׁלַיִם עֵמֶק עַכּוֹ
בְּכֻלָּם אֶתְאַהֵב בְּךָ לְרִגּוּשׁ רוּחִי
וְאַנְחַת תַּעֲנוּג בֵּחָבְּקָּי עוֹלָם בְּבֹקֶר כֹּה נָקִי
וּבְעֶרֶב מוּאָר בְּיָרֵחַ חָצוּי מִתְמַלֵּא וְרֵיק
הַמַּשְׁקִיף לוֹ אַחֲרֵי חֲצוֹת יּוֹם
מָעַל חוֹמוֹת עִיר נִצְחִית חֲצוּיָה יָפָה אוֹהֶבֶת
כֹּה קָשֶׁה
כָּךְ מִתְקַדְּמִים שְׁנַיִם וּמִתְמַלְּאִים יוֹם יוֹם
לְעֵת בֵּין עַרְבַּיִים לְיָרֵחַ מַשְׁלִים
מְחַבְּקִים חַיִּים אַל מוּל עֵמֶק אוֹ יָם
יָרֵחַ עוֹלֶה חַמָּה שׁוֹקַעַת
מֵעֵבֶר לְעִיר כְּבֹשֳּׁת חוֹמָה
תֹּשְׁבְיהָ רוֹאִים הַכֹּל
מִצַּד נֶעֱלַם וְאָדִישׁ הַלַּיְלָה מְקֻפָּל בְּתוֹכָם

Monday, June 8, 2009

אַנְדַּנְטֶה

צָרוּף בְּפִיךָ לְדָבָר מֻפְלָא
אֶתֵּן אֶת יָדִי
אַתֶּן אֶת לִבִּי כְּפִרְחֵי הַחַמָּנִית
מֵּקָּדְמֵּי הַקַּיִץ אוֹהֲבֵי הַחַמָּה
הֵם אֲנַחְנוּ
צֶּנֶּן הַבִּירָה וְהוֹד הַמַּרְאֶה
דַּרְכְּךָ אֶשְׂמַח
חִיּוּךְ שִׂמְחָה וּפַשְׁטוּת אֲצִילִית
בְּלוֹבֵן שִׂמְלָה מִּתְבָּדֶרֶת בְּדִמְעָה מִתְרַגֶּשֶׁת
אוֹהֶבֶת חַיִּים אַל מוּל עֵמֶק מֻשְׁאָל
פְּסִיעוֹת כִּבְרִיקוּד אִטִּי גֵּאֶה
יָד מְרַפְרֶפֶת מַשְׁעָה בְּוִתּוּר מְבַקֵּשׁ

Wednesday, May 13, 2009

כָּךְ

יַשְׁבָן נְפָרֵשׁ בְּאַנְחַת בְּעָלָיו עַל סַפְסָל בְּגַן
מִסָּבִיב כְּמוֹ בַּסֶּרֶט חַיִּים נִמְשָׁכִים
כֶּלֶב קָשׁוּר לִבְעָלָיו מְסַמֵּן שׁוּלֵי שְׁבִיל
בַּהֲלִיכָה עֲסוּקָה נִדְחַפְתְּ עֶגְלַת תִּינוֹק
הַבֶּטֶן לֹא תָּנוּחַ, כֹּה וְלַדָּנִית הִיא
טוּר יְלָדִים מוּבָל בְּכֹחוֹת עָצְמוּ
הַאִם דֶּרֶךְ תִּשָּׁמֵר
עֵינַיִם סוֹקְרוֹת פִּיּוֹת מְדַבְּרִים
יָדַיִם נִּפְרָסוֹת חוֹבְקוֹת כְּתֵפָיִם
אֶצְבָּעוֹת שְׂמֹאל נִשְׁזָרוֹת בְּיָמִין
סוֹמֵק אַהֲבָה בִּלְחָיֵי עוֹלָם
הֶמיַית תּוֹרִים פִּטְפּוּט בֻּלְבּוּלִים
סָגֹל דַּרְדַּרִים, צָהֹב חַרְצִית וְחַרְדָּל
אָבִיב

Saturday, May 2, 2009

אָבִיב

לֹא הֵבַנְתִּי, בְּטַח סִּבַּכְתִּי אֶת הַפָּשׁוּט

הַכֹּל פָּשׁוּט. בְּרֶשֶׁת א' הֶעֱלוּ זִכרוֹנוֹת מִבַּיִת אַבָּא, בְּבִ' קִדְּמוּ אֶת פְּנֵי הַשָּׁבוּעַ וּבֶגֱלּיִ צַהַ"ל סִפְּרוּ עַל לַהֲקוֹת בְּרִיטִיוֹת מִשְּׁנוֹת הַשִּׁשִּׁים, בִּשְׁאָר הַגַּלִּים הָיְתָה שִׁירָה, שִׁירַת אָבִיב
לְאֹרֶךְ הַכְּבִישׁ הָעַיִן לֹא שִׁבְעָה מֵהַיָּרֹק, הַכֹּל פּוֹרֵחַ וְנֶהֱנָה יַחַד אִיתִּי, הָגְּפָנִּים מּוּרִיקִּים, קָצִיר הֶחָצִיר מְמַלֵּא אֶת הָאֲוִיר בָּרֵיחַ הַטּוֹב בָּעוֹלָם, עֵת עֶרֶב
טוּר הַמְּכוֹנִיּוֹת הָאֵין סוֹפִי מִתְקַדֵּם וּבְנִיחוּתָא, בְּשָׁעָה זוֹ לִקְרַאת אַחַר הַצָּהֳרַיִם בַּשַּׁבָּת, כְּאִלּוּ קֶרֶן הַשֶּׁמֶשׁ הַחֲמִימָה נִתְּקָה אֶת הַמְּהוּמָה שֶׁאוֹחֶזֶת כָּאן מִבְּלִי לְהַרְפּוֹת, חִיּוּךְ טִפְּשִׁי עַל פְּנֵי, אֹשֶׁר הָרֶגַע וְשִׁיּוּט הַמְּכוֹנִית שֶׁיִּטּוּ בִּי
אוֹרוֹת אֲדֻמִּים הִצִּיתוּ אֶת מֹחִי, הִזְדַּקַּפְתִּי, נִדְרָכְתִּי, בָּלַמְתִּי, זֵעָה קְלִּילָה הִזְדַּחְלָה לָהּ. פָּשׁוּט שְׁנֵי חֲבֵרִים שֶׁכֹּה טוֹבִים הֵם, הִתְפָּרְסוּ בִּשְׁנֵי הַנְּתִיבִים וְהֵחֵלּוּ מְשׂוֹחֲחִים מִבַּעַד לְחַלּוֹן וּבְּנִפְנוַּפֶיְ יָדַיִם וּבִזְהִירוּת מִיָּדִית הוֹרִידוּ הַמְּהִירוּת, בִּמְהִירוּת, כַּמּוּבָן. לָמָּה הֵלָּינְתִּי, הַשְּׂמָאלִי כְּבָר מְמַהֵר קָדִימָה וְרַק יְדִידָתוֹ בַּמַּסְלוּל הַיְמָנִי שׁוֹאֶגֶת עַכְשָׁו לְמַכְשִׁיר הַטֶּלֶפוֹן, בַּוַּדַּאי שֶׁמִּלּוֹת אַהֲבָה. טוּר הַמְּכוֹנִיּוֹת מִלִּפְנֵי פָּשׁוּט עוֹקֵף אֶת הַנֶּפֶשׁ הַנִּפְלָאָה הַזֹּאת מִשְּׂמֹאל. מִשְּׂמֹאל, אַךְ הִנֵּה בִּתְנוּעָה חַדָּה הַמְּכוֹנִית פּוֹנָה יָמִינָה. שִׂיחַת טֶלֶפוֹן וּמְהִירוּת אִטִּית הֲרֵי נוֹעֲדוּ לֹא לְהַפְרִיעַ, בְּגָרוּעַ בְּיוֹתֵר אוּלַי בַּמַּסְלוּל הַיְמָנִי. שׁוּב אוֹרוֹת אֲדֻמִּים, בְּלִימָה, דְּפִיקַת לֵב מּוּאֶצֶּת, דָּבָר לֹא קָרָה, הַמְּכוֹנִית נֶעֱקַפְתְּ כְּחֹק מִיָּמִין, הָנָּהֶגֶּת הַסַּקְרָנִית שׁוֹאֶגֶת לְפוּמִית הַטֶּלֶפוֹן וְכֻלָּהּ זוֹרַחַת מַשְׁקִיפָה אֵלֵינוּ הָעוֹקְפִים אוֹתָה. סָתַם. כִּמְעַט
בֶּטַח בְּמָקוֹם אַחֵר, בִּזְמַן אַחֵר, בְּצֶדֶק אַחַר, הַכֹּל הָיָה אַחֶרֶת. בֶּטַח הָיִיתִי גַּם שׁוֹמֵעַ אֶת שִׁירַת הַצִּפֳּרִים מְכַבְּדוֹת הָאָבִיב וְחִיּוִּכִי הָיָה נִשְׁמַר לְעוֹד דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת.בַּוַּדַּאי, בְּטַח

Thursday, April 16, 2009

באיסטנבול


שווקים, בתי תה בבתי קברות, ריחות משכרים, טעמים משובחים, מיליונים שעמלים בתוך עצמם
סירת דוכן הדגים עשנה בצל קהל חכות דגות סבלנות, שוק משולב בשוק, היסטוריה שלא גוברת על מציאות
עם שהתהפך לפני מאה נדחק קדימה ואחורה בטלטלה
איסטנבול שבין הימים ושמחברת יבשות, שתלמד אותנו ולא תלמד, אולי נאזין לה ולא נאמר, גם לאחרים אולי נשתוק
המוני גברים פורסים שטיחים למסורת, לאמונה, לדבקות שבטח ראויה, האם יודעים את פרושה
זוגות צריחים בקו האופק עוד ועוד
אומרים קלישאה, מזרח ומערב, רואים עובדה ללא דעה, קידמה ונסיגה
ריקוד הג'אז ומחול סופי, דבר לא נשמר, הכול מתקיים

Wednesday, April 15, 2009

Dreams exist in Istanbul

I danced with a sad and very jovial lady in a black honorable dress chick to chick
We were gleeful in a present that never ends Our Friend was smiling in total love
We knew that tomorrow never comes
Spices took us for a march through labyrinthine of streets
Arranged and in chaos
I got so high I still linger in my dream
We where as always in a quarter that doesn't belong, that missed its name
A jazz café or shaking boat, a passionate masque , a story which is literal but never works
In Istanbul

Saturday, March 28, 2009

חֲנָיָה

חִלַּקְתִּי אֶת אֲהוּבוֹתַי בֵּין יַבָּשׁוֹת
לֹא דִּלַּגְתִּי עַל אַפְרִיקָה בְּדִמְיוֹנִי
רָדְפָה אוֹתִי תָּמִיד כְּתַכְשִׁיט
יָפֶה כָּל כָּךְ שֶׁאִם תִּיגַע יֵעָלֵם קִּסְמוּ
בְּאַסְיָה שֶׁלִּי הַקְּרוֹבָה כָּל כָּךְ
נָדַדְתִּי וְלֹא עָצַרְתִּי דַּיִּי
אֵיךְ תַּחֲנֶה יָרֵאתִי מֵהַנָּדוּד
כָּל כָּךְ הִתְגַּעְגַּעְתִּי לְמָקוֹם אַחֵר
בְּאַסְיָה הַקְּטַנָּה בְּאָמֶרִיקָה הַצְּפוֹנִית
לִבִּי לֹא נְאַתֵּר אוֹ סֻלַּק בְּמּחִי
וֵּטָּלטָלַה אוֹחֶזֶת אֶת תַּאֲוַת הַקֶּבַע
חָנֶּה חַנֶּה אַיֶּיךָ תִּשֵּׁעֳט לְאָן תִּפְנֶה
מִתְגַּעְגֵּעַ לְמָקוֹם לֹא נוֹדַע
גַּם שָּׂם וּלְשָׂם תָּשׁוּב
אַהֲבָה מְבַקֶּשֶׁת חַנֶּה

Sunday, March 1, 2009

בוהוריים


האם זאת צלחת אביבית או בריאותית או צנועה ואולי עשירה ואיפה כוס המים והתה והעוגה של אחר כך משהו חסר וזה לא פיסוק אך ראו את צבעי הפשטות של ארוחה טובה כמובן בעיני אין מה להלחץ הכל פשוט ולא מנקר
Posted by Picasa

אִילָנָה

הָאֱמֶת עַל רָצוֹן הָאָדָם
בְּיוֹם חָרְפִּי אָפֹר רָטֹב וְקַר
מוּסִיקָה קְלַסִּית כִּמְעַט וְאֵין מִלִּים
הַלֵּב מִתְגַּעְגֵּעַ לְמַגָּע עָרֹם
כַּף הַיָּד מַרְגִּישָׁה
דְּרִיכוּת רַכָּה מְרַגֶּשֶׁת נְעִימָה
כִּמְעַט מִשֶּׁכָּרַתָּ
הַמֶּרְחָק נֶעֱלַם בְּהִתְרַגְּשׁוּת הַדִּמְיוֹן

Saturday, February 21, 2009

כָּל זֶה קוֹרֶה בִּירוּשָׁלַיִם

אֲנִי מְנַסֶּה לְחַיּוֹת דָּלִיל
אֶת צְפִיפוּת הָאַהֲבָה לְהַשְׁאִיר מֵאָחוֹר
עַל עֹנֶג הַדְּאָגָה פָּשׁוּט לְדַלֵּג
נוֹטֵל לִי בַּמְּסוֹרָה חֲבֵרוֹת מֻפְלָאָה
פּוֹסֵעַ אַל מוּל הַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת
חוֹשֵׁב שֶׁיּוֹדֵעַ לֵב מָלֵא אֹשֶׁר מַהוּ
מְפַרְגֵּן לְכָל שֶׁמֶץ שֶׁל נִסָּיוֹן
נֶעֱלַב בַּקַּלּוּת וּבְקַלּוּת שׁוֹכֵחַ
אֶת הַשֶּׁפַע מַזְמִין וּבָטוּחַ שֶׁיָּשַׁנּוּ
מַסְכִּים עִם הָרֹב וּמִצְטַעֵר מְעַט
בְּכָל מָקוֹם יָשָׁן מוֹצָא דָּבָר חָדָשׁ
מְלַטֵּף אֶת עָלֵי הָגֵּרַנֵיוֹם וְשׁוֹאֵף רֵיְחַם
חַי דָּלִיל.


כָּתַבְתִּי עַל פִּתְקָאוּת וְלֹא לְבַקָּשׁוֹת, אוּלַי לְעַצְמִי


הַסֶּרֶט הָנֹוּרְוְוגִי שֶׁנִּרְאֶה עַל הָאַקְרָן
פָּשׁוּט וּבְזֶה יוֹפְיוֹ
אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לְנַצֵּל אֶת הַמָּקוֹם
שֶׁאַתָּה נִמְצָא בּוֹ
כָּךְ אָמַר הָנֹוּרְוְוגִי
אֲנִי שָׁאַלְתִּי מָה אִיתַי
שָׁאַלְתִּי אֶת עַצְמִי וְאוּלַי הִשְׁתַנְתִּי
קִמְעָה
קְצָת
בַּחֲתֻנָּה שֶׁל יוֹכֶבֶד בָּהּ הִתְרַגַּשְׁתִּי
הִבְחַנְתִּי בַּטֵּרוּף שֶׁל הָרְצִינוּת
נִלְחַצְתִּי
הֲרֵי אֶת מְקֻדֶּשֶׁת לִי
מְחֻיָּבוּת



אֲנִי מְחַפֵּשׂ מֶלֶךְ שֶׁיִּתֵּן לִי הֶסְבֵּר
עַל הַחַיִּים
מֶשֶׁק הַהֵלִיקוֹפְּטֵר כָּבַשׁ אֶת הַדְּמָמָה
בַּזִּיּוּף שֶׁל שִׁלְטוֹן
בָּרַמָּאוּת שֶׁל תַּאֲוַת בֶּצַע
הֻטַּל חֵרֶם עַל תְּמִימוּת וְיֹשֶׁר
מִלִּים הֻשְׁלְכוּ לְאַשְׁפָּה
לֹא זְכוּרוֹת
לֹא מְשֻׁחְזָרוֹת
בִּשְׁמִי יְרוּשָׁלַיִם הַנְּקִיִּם
הַיָּרֵחַ בָּהִיר וְכִמְעַט מָלֵא


שִׁירַת עַצְבוּת וְגַעְגּוּעִים
מַבָּט לִמְרְחָבִים
קִירוֹת חוֹסְמִים
חוֹמוֹת שֶׁל אֲבָנִים
שָׁנִים שֶׁל כְּתָבִים
רִיבִים מְתֹעָדִים
בְּמוֹרָד הַגַּיְא שָׂדוֹת נִּפְרָשִׂים
כְּרָמִים וְאֵין בּוּצְרִים
זֵיתִים וְאֵין מּוּסְקִים
מִגַּל לֹא בִּידֵי אִכָּרִים
חֶרְמֵשׁ אוֹ צֶמֶד פְּרָדִים
בְּשֵׁם הַכְּתָבִים נִשְׁפְּכוּ דָּמִים
אַלְמָנוֹת יְלָדִים
הַזְּקֵנִים שְׁקֵטִים דּוֹמְמִים
אַהֲבָה קוֹטֶפֶת פֶּרַח
צִפּוֹר מְנֻקֶּרֶת בְּגֶזַע עֵץ
שֶׁמַּיִם בְּהִירִים עָנָנִי נוֹצָה
רוּחַ קְלִּילָה


זְמַן

יֵשׁ פֶּה פְּאֵר הִיא אָמְרָה
בְּרִאשׁוֹנִיוֹת יָדָהּ הַמְלַטֶּפֶת
סִימָנֵי גּוּף בְּוִילוֹן מְרַחֵף
מַשָּׂב רוּחַ חוֹטֵף זִכָּרוֹן


שִׁשִּׁי בְּצָהֳרַיִם

אִישׁ עִם צֶ'לּוֹ חָמוּר סֵבֶר
נֶחְבָּא מֵאָחוֹר, נִסְתָּר, גּוֹחֵן
קַשְׁתּוֹ מְפִיקָה צְלִילִים בּוּכִיִים
סַקְסּוּפוּנִיסְט נִנּוֹח, לְצִדּוֹ חֲצוֹצְרָה
בְּבַלֶּט חָלִיל מְדַלֵּג בֵּצלִילָּיו
זָמֵרֶת אֶת קוֹלָהּ נוֹתֶנֶת בְּכַפּוֹת יָדֶיהָ
מִגִּישָׁה לָנוּ הִתְפַּעֲמוּת
עַל פְּסַנְתֵּר מַלְחִין מְנַצֵּח
כִּמְעַט וְכוֹבֵשׁ אוּלָם
צֶ'לּוֹ מְיֻסָּר נֵעֵטֳף בְּסַקְסוֹפוֹן מְאֹהָב
פְּסַנְתֵּר מְהֻקְצָע וְיָבֵשׁ
נִמְעַך בָּרֹךְ שֶׁל שִׁירַת אָפְרוֹדִּיטֳה

Wednesday, February 18, 2009

עַצְמִי

עִם עַצְמִי הָיִיתִי, הַיּוֹם כְּבָר אָבַד מֵאָחוֹר
הַלַּיְלָה הֶחָשׁוּךְ בְּחֶצְיו עָמַד, אַל עַצְמִי נִכְנַסְתִּי
בִּקַּרְתִּי בְּחַדְרֵי חֲדָרִים, מִבַּחוּץ עָלַי הִשְׁקַפְתִּי
מַהֲלָךְ בֵּעִמְקֵי נִשְׁמַּתִּי, יוֹדֵעַ לְאָן, כִּוַּנְתִּי עַצְמִי מִבַּחוּץ
אֹשֶׁר גָּדוֹל נִגְלָה, סַבֹוּךְ הָיָה בֵנָפְתוּלֵי מַחְשָׁבָה
נְחַלֵּץ וּנְחַשֵּׁל, קָם וּפוֹרֵץ
הָאֹשֶׁר, הָיָה זֶה הַמְכַוֵּן אוֹתִי מִבַּחוּץ וְהָאוֹחֵז אוֹתִי מִבִּפְנִים
נִדְהַם הָיִיתִי בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, חִבְּקָה אוֹתִי הִתְרַגְּשׁוּת גְּדוֹלָה
וְהַיּוֹם, עִם חִיּוּךְ הָלַכְתִּי לְלֹא סִבָּה
הָאֹשֶׁר אֲסָפַנִי אֵלָיו

Monday, February 9, 2009

כן

אני רוצה לעוף אני רוצה להיות
ספידומטר
לדעת לעקוב אחריי
לטוס בקצב של מוסיקה קלאסית
לדאות כמו סיס רגוע
ושלו ומסתער
רק כשיש טעם להשקיף על הלמטה
ואני למטה
וכך אעלה כשארצה
רק כשארצה אתם מבינים
רק כשארצה
כשארצה
ועכשיו אני רוצה מאוד להיות ספידומטר
בראשות עצמי
מודדן בוואקום נעזב לנפשו
והנה
הוא לא לבד
מאמינים
הנה הוא כבר לא בודד

Tuesday, January 27, 2009

צא ולמד

איתקה קונסטנדינוס קוואפיס

כִּי תֵּצֵא בַּדֶּרֶךְ אֶל אִיתָקָה
שְׁאַל כִּי תֶּאֱרַךְ דַּרְכְּךָ מְאֹד
מְלֵאָה בְּהַרְפַּתְקָאוֹת, מְלֵאָה בְּדַעַת
אַל תִּירָא אֶת הַלַּסְטְרִיגוֹנִים וְאֶת הַקִּיקְלוֹפִּים
אַל תִּירָא אֶת פּוֹסֵידוֹן הַמִּשְׁתּוֹלֵל
לְעוֹלָם לֹא תִּמְצְאֵם עַל דַּרְכְּךָ
כָּל עוֹד מַחְשְׁבוֹתֶיךָ נִשָּׂאוֹת, וְרֶגֶשׁ מְעֻלֶּה
מַפְעִים אֶת נַפְשְׁךָ וְאֶת גּוּפְךָ מַנְהִיג
.לֹא תִּתָּקֵל בַּלַּסְטְרִיגוֹנִים וּבַקִּיקְלוֹפִּים
וְלֹא בְּפּוֹסֵידוֹן הַזּוֹעֵם, אֶלָּא אִם כֵּן
תַּעֲמִידֵם לְפָנֶיךָ נַפְשְׁךָ

שְׁאַל כִּי תֶּאֱרַךְ דַּרְכְּךָ מְאֹד
.כִּי בִּבְקָרִים רַבִּים שֶׁל קַיִץ תִּכָּנֵס
בְּחֶדְוָה, בִּפְלִיאָה רַבָּה כָּל כָּךְ
אֶל נְמֵלִים שֶׁלֹּא רָאִיתָ מֵעוֹלָם
.בְּתַחֲנוֹת-מִסְחָר פֵינִיקִיּוֹת תַּעֲגֹן
תִּקְנֶה סְחוֹרוֹת מְשֻׁבָּחוֹת לָרֹב
,פְּנִינִים וְאַלְמֻגִּים, עִנְבָּר וְהָבְנֶה
וּמִינִים שׁוֹנִים שֶׁל בְּשָׂמִים טוֹבִים
כְּכָל שֶׁרַק תִּמְצָא בְּשָׂמִים טוֹבִים
.עָלֶיךָ לְבַקֵּר בְּהַרְבֵּה עָרֵי מִצְרַיִם
לִלְמֹד, לִלְמֹד מֵאֵלֶּה הַיּוֹדְעִים

וְכָל הַזְּמַן חֲשֹׁב עַל אִיתָקָה
כִּי יִעוּדְךָ הוּא לְהַגִּיעַ שָׁמָּה
.אַךְ אַל לְךָ לְהָחִישׁ אֶת מַסָּעֲךָ
מוּטָב שֶׁיִּמָּשֵׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת
שֶׁתַּגִּיעַ אֶל הָאִי שֶׁלְּךָ זָקֵן
עָשִׁיר בְּכָל מַה שֶּׁרָכַשְׁתָּ בַּדֶּרֶךְ
אַל תְּצַפֶּה שֶׁאִיתָקָה תַּעֲנִיק לְךָ עשֶׁר

אִיתָקָה הֶעֱנִיקָה לְךָ מַסָּע יָפֶה
אִלְמָלֵא הִיא לֹא הָיִיתָ כְּלָל יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ
יוֹתֵר מִזֶּה הִיא לֹא תּוּכַל לָתֵת

וְהָיָה כִּי תִּמְצָאֶנָּה עֲנִיָּה - לֹא רִמְּתָה אוֹתְךָ אִיתָקָה
.וְכַאֲשֶׁר תָּשׁוּב, וְאַתָּה חָכָם, רַב-נִסָּיוֹן
תּוּכַל אָז לְהָבִין מַה הֵן אִיתָקוֹת אֵלֶּה

.1911
קונסטנדינוס קוואפיס (1863 – 1933) הוא גדול השירה היוונית המודרנית
איש אלכסנדריה והתרבות הים-תיכונית הישנה והחדשה, מיוונית: יורם ברונובסקי

Saturday, January 24, 2009

Happiness

In a neighborhood controlled by rubbish craws sects and narrowness
An impudent Sunbird (Nectariniidae) came to my balcony to suck nectar
An orange flower of my cactus dazzled it
Later I even heard a Sparrow ( Passer domesticus ) it was alone
A tear I had in my eye I could not understand

Wednesday, January 7, 2009

Market

To park and then
Take the alleys
Avoid the garbage
Shop for the plate
Vegetables and fruits
Meat or fish
Cheese, wine, delicious pastry
Spices, nuts and seeds. Chocolate
A dime for a one man band, you smile
You swim in colors, smells
Waves of crowd
Middle of the world

Friday, January 2, 2009

בקרים מהבילים

בוקר קר, אוטובוס עוזב בשש ורבע
ילקוט עם ספרים ומחברות
סנדוויץ' ושני תפוחי עץ, כולך רדום
כיתה ט', בסוף תהיה הנדסאי עם תעודת בגרות
כבר לא לומדים במגדל השן ההוא
בוקר קר, צריך להגיע להסעה
תרמיל גב דחוס מדים ולבנים מכובסים
ופלים, חצי עוגה משבת, מתי החופשה הבאה
עד ליבשת אפריקה הגעתי
מיבשת זאת נסוגונו, נראה כל כך ממזמן
בוקר קר, מחכה למאסף באמצע רחוב חשוך
תיק נהג על כתף, תפוח ותפוז בשקית
מתניע אוטובוס, מזדחל להחליף שלט
היום הכול אלקטרוני עם נהג ממוחשב
משפחה שהתפרקה, נותרו זיכרונות... טובים
בוקר קר, חייל קפוא על גבול עזה, סוף משמרת
הכול לכאורה, ליד טנק חייל מניח תפילין
רוצים להתכרבל, לפקוח עיניים למציאות שתעלם
בקרים חוזרים, כאילו לא למדנו דבר
לב רוחש, עניים סוקרות, רצון להיאטם... חסרות מילים