Friday, July 10, 2009

חבּוּק

בִּרְאוֹתִי עָנָן יָרֵחַ מָלֵא וְכוֹכָב
סְבָבוּניּ אוֹהֲבִים לְלֹא תְּנַאי וְרָחָב לִבִּי
לְכָל כָּךְ נָמוּךְ לֹא נָתַנּוּ
הֵבִיאוּ
לְכָל כָּךְ גָּבוֹהַּ שֶׁקִּנְּאוּ הַקְּטַנִּים
כְּמִלָּה חוֹבֶקֶת לַטּוֹב שֶׁנּוֹתֶנֶת וּמְקַבֶּלֶת פִּי כַּמָּה
אֵין מִלִּים מְפֹאָרוֹת לֶאֱמֶת תְּמִימָה שֶׁמּוּבֵאת בִּצְנִיעוּת

Tuesday, July 7, 2009


בא משום מקום
נעצר במקום שאיננו
ממשיך ומתגעגע לשם

Monday, July 6, 2009

שיור

נלחמת מקלפי טארוט. לא ידעת להישכח בכוס יין אדום נדיר שניתך לגבינות מקנה ממרחבי שדות פרדסים וכרמים המסמנים שערי אופק לנירים שמצפים לקלוט גשמי מרחשוון ולהרוות גרעינים שנאגרו בסוף אביב משדות נצרבים ונטמנו בשלהי קיצים ארוכים לעת סתיו. את לא עזבת. מופיעה בהקיץ ביקשתי פליאה ונתת לי מילים ריקות כבוראת דבר מקלפי טארוט מתפארים בפשטות נדירה של כפרי איכרים וכנסיות צמודות למצבות מפוררות עם סמני נבואה צועניים כה רחוקים משורשי בשדות עמק

Friday, July 3, 2009

מיכאילוביץ' פיודור

מקשיב ל "מי זה דוסטוייבסקי" ורואה רק רכסים
ענוגות של שתי נשים לא מכונסות
פנימה לא חנוקות בבגד סתם מונחות אחת
תומכת יד תומכת לחי תומכת ראש, אני
מקשיב בתשומת לב, השנייה
נשענת קלה לה חטובה קיפול יחיד
מתנהל בבטנה מבטה חולם החוצה
אינה בחדר אינה בעיר פשוט אינה, גופה
רפה שמוט כל כך נינוח ופתאום ידה
מושטת לתיקה כרסה הרכה נעלמת שער
מסיטה בהינף כף יד מפוסקת
סוקרת האולם, מבטי נקלט ענייה בוערות
כבות
מחייכת

Wednesday, July 1, 2009

משאלת אהבה

מחפש אותה. אישה שטמון בה טעם האושר הכמוס של הרעות