Wednesday, May 13, 2009

כָּךְ

יַשְׁבָן נְפָרֵשׁ בְּאַנְחַת בְּעָלָיו עַל סַפְסָל בְּגַן
מִסָּבִיב כְּמוֹ בַּסֶּרֶט חַיִּים נִמְשָׁכִים
כֶּלֶב קָשׁוּר לִבְעָלָיו מְסַמֵּן שׁוּלֵי שְׁבִיל
בַּהֲלִיכָה עֲסוּקָה נִדְחַפְתְּ עֶגְלַת תִּינוֹק
הַבֶּטֶן לֹא תָּנוּחַ, כֹּה וְלַדָּנִית הִיא
טוּר יְלָדִים מוּבָל בְּכֹחוֹת עָצְמוּ
הַאִם דֶּרֶךְ תִּשָּׁמֵר
עֵינַיִם סוֹקְרוֹת פִּיּוֹת מְדַבְּרִים
יָדַיִם נִּפְרָסוֹת חוֹבְקוֹת כְּתֵפָיִם
אֶצְבָּעוֹת שְׂמֹאל נִשְׁזָרוֹת בְּיָמִין
סוֹמֵק אַהֲבָה בִּלְחָיֵי עוֹלָם
הֶמיַית תּוֹרִים פִּטְפּוּט בֻּלְבּוּלִים
סָגֹל דַּרְדַּרִים, צָהֹב חַרְצִית וְחַרְדָּל
אָבִיב

Saturday, May 2, 2009

אָבִיב

לֹא הֵבַנְתִּי, בְּטַח סִּבַּכְתִּי אֶת הַפָּשׁוּט

הַכֹּל פָּשׁוּט. בְּרֶשֶׁת א' הֶעֱלוּ זִכרוֹנוֹת מִבַּיִת אַבָּא, בְּבִ' קִדְּמוּ אֶת פְּנֵי הַשָּׁבוּעַ וּבֶגֱלּיִ צַהַ"ל סִפְּרוּ עַל לַהֲקוֹת בְּרִיטִיוֹת מִשְּׁנוֹת הַשִּׁשִּׁים, בִּשְׁאָר הַגַּלִּים הָיְתָה שִׁירָה, שִׁירַת אָבִיב
לְאֹרֶךְ הַכְּבִישׁ הָעַיִן לֹא שִׁבְעָה מֵהַיָּרֹק, הַכֹּל פּוֹרֵחַ וְנֶהֱנָה יַחַד אִיתִּי, הָגְּפָנִּים מּוּרִיקִּים, קָצִיר הֶחָצִיר מְמַלֵּא אֶת הָאֲוִיר בָּרֵיחַ הַטּוֹב בָּעוֹלָם, עֵת עֶרֶב
טוּר הַמְּכוֹנִיּוֹת הָאֵין סוֹפִי מִתְקַדֵּם וּבְנִיחוּתָא, בְּשָׁעָה זוֹ לִקְרַאת אַחַר הַצָּהֳרַיִם בַּשַּׁבָּת, כְּאִלּוּ קֶרֶן הַשֶּׁמֶשׁ הַחֲמִימָה נִתְּקָה אֶת הַמְּהוּמָה שֶׁאוֹחֶזֶת כָּאן מִבְּלִי לְהַרְפּוֹת, חִיּוּךְ טִפְּשִׁי עַל פְּנֵי, אֹשֶׁר הָרֶגַע וְשִׁיּוּט הַמְּכוֹנִית שֶׁיִּטּוּ בִּי
אוֹרוֹת אֲדֻמִּים הִצִּיתוּ אֶת מֹחִי, הִזְדַּקַּפְתִּי, נִדְרָכְתִּי, בָּלַמְתִּי, זֵעָה קְלִּילָה הִזְדַּחְלָה לָהּ. פָּשׁוּט שְׁנֵי חֲבֵרִים שֶׁכֹּה טוֹבִים הֵם, הִתְפָּרְסוּ בִּשְׁנֵי הַנְּתִיבִים וְהֵחֵלּוּ מְשׂוֹחֲחִים מִבַּעַד לְחַלּוֹן וּבְּנִפְנוַּפֶיְ יָדַיִם וּבִזְהִירוּת מִיָּדִית הוֹרִידוּ הַמְּהִירוּת, בִּמְהִירוּת, כַּמּוּבָן. לָמָּה הֵלָּינְתִּי, הַשְּׂמָאלִי כְּבָר מְמַהֵר קָדִימָה וְרַק יְדִידָתוֹ בַּמַּסְלוּל הַיְמָנִי שׁוֹאֶגֶת עַכְשָׁו לְמַכְשִׁיר הַטֶּלֶפוֹן, בַּוַּדַּאי שֶׁמִּלּוֹת אַהֲבָה. טוּר הַמְּכוֹנִיּוֹת מִלִּפְנֵי פָּשׁוּט עוֹקֵף אֶת הַנֶּפֶשׁ הַנִּפְלָאָה הַזֹּאת מִשְּׂמֹאל. מִשְּׂמֹאל, אַךְ הִנֵּה בִּתְנוּעָה חַדָּה הַמְּכוֹנִית פּוֹנָה יָמִינָה. שִׂיחַת טֶלֶפוֹן וּמְהִירוּת אִטִּית הֲרֵי נוֹעֲדוּ לֹא לְהַפְרִיעַ, בְּגָרוּעַ בְּיוֹתֵר אוּלַי בַּמַּסְלוּל הַיְמָנִי. שׁוּב אוֹרוֹת אֲדֻמִּים, בְּלִימָה, דְּפִיקַת לֵב מּוּאֶצֶּת, דָּבָר לֹא קָרָה, הַמְּכוֹנִית נֶעֱקַפְתְּ כְּחֹק מִיָּמִין, הָנָּהֶגֶּת הַסַּקְרָנִית שׁוֹאֶגֶת לְפוּמִית הַטֶּלֶפוֹן וְכֻלָּהּ זוֹרַחַת מַשְׁקִיפָה אֵלֵינוּ הָעוֹקְפִים אוֹתָה. סָתַם. כִּמְעַט
בֶּטַח בְּמָקוֹם אַחֵר, בִּזְמַן אַחֵר, בְּצֶדֶק אַחַר, הַכֹּל הָיָה אַחֶרֶת. בֶּטַח הָיִיתִי גַּם שׁוֹמֵעַ אֶת שִׁירַת הַצִּפֳּרִים מְכַבְּדוֹת הָאָבִיב וְחִיּוִּכִי הָיָה נִשְׁמַר לְעוֹד דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת.בַּוַּדַּאי, בְּטַח