Tuesday, June 30, 2009

רגש הפרפרים הלא מובנים




שופך רגש מגרש
פצוע מדמם ואת נעלמת לחייך מבלי שוב
לא התכוננתי. נחשפתי ערום מחבק
רך מושלך מסנוור בבוהק לב מושיט פרח
את נטשת עם מין יד משפשפת בחזה
מאוחר, אך כל כך מיד. במשחק לא הוגן
שם נזרקתי בכאבי.
לא ידעתי על דה ז'ה וו שחוטף אותך קטלני
חוזר אכזרי באחת. את שלחת גחל לוהט מלובן
ואז חמקת בנוחיות וידך לא אמינה
נעטפתי אני עם עצמי פצוע מדמם
לא מוכן. אמיתי, משתאה, נסער

מילה במילה
ריפוי: אסותא, ארוכה, הבראה, החלמה, מרפא, הקלה, הרפיה
ליקוק: חריכה, לחיכה, לקיקה, לקלוק, נגיסה, התרפסות, חנופה

Thursday, June 18, 2009

פַנְטַזְיָה

סִּוְּגָה ספרותית, שָׁבָה הָעֲלִילָה תְּלוּיָה בְּקִיּוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם דִּמְיוֹנִי

כְּשֶׁקָּם מִּישְׁקָה מִמִּשְׁכָּבוֹ עוֹד לִפְנֵי הַבְּהֵמוֹת אוֹ הָעוֹפוֹת בְּמִּשְׁקוּ הַדַּל הָיָה נִגַּשׁ לְקַעֲרַת הַמַּיִם שֶׁנִּצְּבָה עַל הַשִּׁדָּה בְּקָצֶה חַדְרוֹ הֶעָלוּב, כָּךְ נָהַג בָּחֹדָשִׁים הָאַחֲרוֹנִים מֵאָז שֵּׁבּרוֹנְקָּה אִשְׁתּוֹ נִפְטְרָה. הָיָה נֶאֱנַח מִתְגַּלְגֵּל לְצִדּוֹ, מִתְיַשֵּׁב וְאָז קָם וּמְשָׂרֵךְ רַגְלָיו בַּחֲמִשָּׁה צְעַדִים מֵּדּוֹדִים, אֹסֶף בְּכַפּוֹת יָדָיו הַגְּדוֹלוֹת מֵהַמַּיִם הַקְּפוּאִים וּמַתִּיז עַל פָּנָיו. " מַבּוּל שֶׁל בְּרָכָה" הָיָה אוֹמֵר וּמְחַיֵּךְ לְעַצְמוֹ בְּצַעַר " מַבּוּל שֶׁל בְּרָכָה". מְנַגֵּב פָּנָיו בְּמַגֶּבֶת בֶּלוֹיָה וְצוֹעֵד מְאוֹשֵׁשׁ לַמִּטְבָּח שָׁם בָּעֲרָה אֵשׁ תָּמִיד בְּאָח עֲנָקִית וְתַמְצִית תֵּה הָיָה מוֹזֵג לְסֵפֶל מָּהָבָּיל שֶׁחִבֵּק בֵּכַפֹּותָּיו הָמֶּסוּקַסוֹת. אוֹתוֹ בּוֹקֵר אוֹ שָׁמָּא נֶאֱמַר שֶׁלְּהֵי הַלַּיְלָה, בְּשָׁעָה הַשְּׁלִישִׁית, כְּהֶרְגֵּלוֹ הוֹבִיל כָּפֹּותָּיו הָעֲנָקִיוֹת וֵהָמְּחֹוסְּפָּסוֹת לֶאֱסֹף הַמַּיִם הַקְּפוּאִים וּלֵּהָטִּילָּם עַל פָּנָיו, עָצַר מִּישְׁקָה וְנָסוֹג לְאָחוֹר בְּבֶהָלָה. מֵאֲחוֹרִי הַשִּׁדָּה בִּמְקוֹם שֶׁאֵין מָקוֹם עֶמְדָּה בְּרוֹנקָּה גַּבָּה אֶל הַצֹּהַר הַנִּשְׁקָף אֶל הֶחָצֵר. מְחַיֶּכֶת הָיְתָה וּבְיָדָהּ מַגֶּבֶת צְחוֹרָה. בְּרוֹנקָּה, כֵּן בְּרוֹנקָּה הָאִשָּׁה שֶׁלֹּא סָרָה מִמֶּנּוּ מֵאָז הָיוּ בְּנֵי עָשׂוֹר, שֶׁרַק בָּעֵת הָאַחֲרוֹנָה הִרְגִּישָׁה סְחַרְחֹרוֹת קַלּוּת וּבְאַחַת עָזְבָה לָעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב. עָזְבָה אֶת מִּישְׁקָה שֶּׁמֵּהָהֶלֶם הִמְשִׁיךְ לְתַפְקֵד כָּרָגִיל, כְּמוֹ תָּמִיד הָיָה מֵחַיֶּיךָ לְעַצְמוֹ, אֶלָּא שֶׁעַכְשָׁו עָצוּב הָיָה חִיוכוֹ וְלֹא שָׂמֵחַ כְּמוֹ בִּשְׁלֹשִׁים שְׁנוֹת קִידּוּשָׁיו לֵּבְּרוֹנקָּה. בְּרוֹנקָּה זוֹ עוֹמֶדֶת וְהִיא בְּרַהּ וּמֹושִׁיטָה לוֹ מַגֶּבֶת בּוֹהֶקֶת בֵּנִיקיוֹנָּה אֶלָּא שֶׁאֵין לָהּ עֹבִי לֵּבְּרוֹנקָּה, שְׁטוּחָה הָיְתָה כְּמוֹ צִיּוּר, אַךְ קַיֶּמֶת כְּמוֹ אָז כְּשֶׁהֵחֵלּוּ בְּחַיֵּיהֶם לְאַחַר הַחֲתֻנָּה. מִּישקָּה נָסוֹג לְמִטָּתוֹ חֲמִשָּׁה צְעַדִים מֵּדּוֹדִים, הִתְיַשֵּׁב בַּכְּבֵדוּת, כִּסָּה פָּנָיו וּמִבַּעַד לְאֶצְבְּעוֹתָיו הֶעָבוֹת הָאֲרֻכּוֹת וְהַקָּשׁוֹת הַצִּיץ בַּפַּחַד וְהֶחָזוֹן לֹא נָגוֹז. נִצַּבְתָּ מְחַיֶּכֶת מּוֹשִׁיטָּה קָדִימָה מַגֶּבֶת וּשְׂפָתֶיהָ כְּמוֹ אוֹמְרוֹת " נוּ"
אוֹר הַשַּׁחַר הִסְתַּנֵּן וְהִתְגַּבֵּר וּמִּישקָּה תְקוֹעַ מְאֻבָּן בְּמִטָּתוֹ זָקוּף, פָּנָיו מוסתרות אַךְ עֵינָיו כְּמוֹ בֵּיצֵי עַיִן פעורות לִרְוָחָה, בֵּרוֹנקָּה נִצַּבְתָּ שְׁטוּחָה כְּמַשְׂכִּית בֵּין הַשִּׁדָּה וְהַקִּיר מְמַלֵּאת הַחֶדֶר בְּאוֹר מְחַיֶּכֶת וּמוֹשִׁיטָּה הַמַּגֶּבֶת בַּשְּׁתִיקָה שֶׁלָּהּ שֶׁכֹּה הֶכִּיר. זְמַן אָרֹךְ יָשַׁב מֵצִיץ מִבֵּין מַקְלוֹת אֶצְבְּעוֹתָיו שֶּׁעִיקצֵּצוֹ בֵּהִירָדמוֹתָּם בֵּבְעָתָה. פִּתְאֹם, גְּעִיָּה אֲרֻכָּה מֵּלֶּאַת סֶבֶל נִשְׁמְעָה מֵהֶחָצֵר וּפָתְחָה הֲמֻלָּה לֹא קְטַנָּה שֶׁל בְּעָלֵי חַיִּים רְעֵבִים שֶׁדּוֹרְשִׁים אֶת שֶׁלָּהֶם, עָטִינִים מִלֵּאוּת חָלָב בִּקְּשׁוּ לְהִתְרוֹקֵן, עֵת לַעֲבֹד. הִתְנַעֵר מִּישקָּה וְקָם. טָבַל רֹאשׁוֹ בְּקַעֲרַת הַמַּיִם הַקְּפוּאִים עֵת אֲרֻכָּה, הוֹצִיאוּ בְּנִעוּר חָזָק וּבְעֵינַיִם עֲצוּמוֹת בְּבֶהָלָה בָּרַח לַחֲצַר.

Tuesday, June 16, 2009

כיצד

אַל מוּל מַלְבֵּן דֶּלֶת פְּתוּחָה לְנוֹף הָזוּי
עַל זִרְמֵי אֲוִיר לֹא אָזִיז אֶת כַּנְפֵי דִּמְיוֹנִי
בַּז דּוֹאֶה עֵינָיו סוֹקְרוֹת אַדְמַת טְרָשִׁים
לֵּסְבָכַה שֶׁל מִלּוֹת אַהֲבָה אוֹתָךְ אֶטְוֶה
צְמָּחַי נֶאֱמָנִים בְּאָדֹם קְטִיפָה סָגֹל צָהֹב
וְלָבָן שֶׁמִּילְיוֹן צְבָעִים הוּא חַד וּמְסַנְוֵר
רַךְ וּמְנַחֵם נֶעֱלַם לָרֶקַע וְכוֹבֵשׁ לֵב
חַדָּה עֵין הַטּוֹרֵף צַוָּארוֹן נוֹצוֹתָּו מִתְעַרְבֵּל בְּרוּחַ
טוֹפֶרָיו שְׁלוּפוֹת כְּאֶבֶן קָלַע בֵּקוֹרְבַּנוּ יוּטָּח
פַּח יָקוֹשׁ הָיִית לִי אֵלַּיְיךְ נִכְנַעְתִּי

Friday, June 12, 2009

כך

מה עושה אותנו מוצלחים באש צורבת של בטן חושבת כחרב מתהפכת לא נשלטת במנוחת יום, כשבחוץ רוח נעימה מרעידה עלי גרניום ומשילה פרחים דהויים מיום אתמול. כתר של יום ניצב פורח מלא ותמיד כתר אחר שכמו מתכונן, בטבע יודע עונות שנה וסדר בראשית ומתמודד עם ידינו שמתערבת בכול וכאילו במכוון שולחת רגל מכשילה לנו אנו. אצא מפיתולי בטני לשקיעה אסא עיני וברוח מרתיתת בשר אתרגש מערוב יום. פרפרי אושר יפרשו ידי לחבק עולם. בבושה אחייך לעצמי על נואלות סכלה זו שרק אנו אימצנו מכל ברואי תבל, כי לגמוע יופי גם עיין נמלה תוכל בסבלנותה המסודרת

Tuesday, June 9, 2009

קִפּוֹדָן מָצוּי זָקוּף וְקוֹצָנִי

הַלַּיְלָה מְקֻפָּל בְּתוֹכָם
רְבִיעִי חֲמִישִׁי שִׁשִּׁי שַׁבָּת יְרוּשָׁלַיִם עֵמֶק עַכּוֹ
בְּכֻלָּם אֶתְאַהֵב בְּךָ לְרִגּוּשׁ רוּחִי
וְאַנְחַת תַּעֲנוּג בֵּחָבְּקָּי עוֹלָם בְּבֹקֶר כֹּה נָקִי
וּבְעֶרֶב מוּאָר בְּיָרֵחַ חָצוּי מִתְמַלֵּא וְרֵיק
הַמַּשְׁקִיף לוֹ אַחֲרֵי חֲצוֹת יּוֹם
מָעַל חוֹמוֹת עִיר נִצְחִית חֲצוּיָה יָפָה אוֹהֶבֶת
כֹּה קָשֶׁה
כָּךְ מִתְקַדְּמִים שְׁנַיִם וּמִתְמַלְּאִים יוֹם יוֹם
לְעֵת בֵּין עַרְבַּיִים לְיָרֵחַ מַשְׁלִים
מְחַבְּקִים חַיִּים אַל מוּל עֵמֶק אוֹ יָם
יָרֵחַ עוֹלֶה חַמָּה שׁוֹקַעַת
מֵעֵבֶר לְעִיר כְּבֹשֳּׁת חוֹמָה
תֹּשְׁבְיהָ רוֹאִים הַכֹּל
מִצַּד נֶעֱלַם וְאָדִישׁ הַלַּיְלָה מְקֻפָּל בְּתוֹכָם

Monday, June 8, 2009

אַנְדַּנְטֶה

צָרוּף בְּפִיךָ לְדָבָר מֻפְלָא
אֶתֵּן אֶת יָדִי
אַתֶּן אֶת לִבִּי כְּפִרְחֵי הַחַמָּנִית
מֵּקָּדְמֵּי הַקַּיִץ אוֹהֲבֵי הַחַמָּה
הֵם אֲנַחְנוּ
צֶּנֶּן הַבִּירָה וְהוֹד הַמַּרְאֶה
דַּרְכְּךָ אֶשְׂמַח
חִיּוּךְ שִׂמְחָה וּפַשְׁטוּת אֲצִילִית
בְּלוֹבֵן שִׂמְלָה מִּתְבָּדֶרֶת בְּדִמְעָה מִתְרַגֶּשֶׁת
אוֹהֶבֶת חַיִּים אַל מוּל עֵמֶק מֻשְׁאָל
פְּסִיעוֹת כִּבְרִיקוּד אִטִּי גֵּאֶה
יָד מְרַפְרֶפֶת מַשְׁעָה בְּוִתּוּר מְבַקֵּשׁ